נמש

פרק ראשון ובו המשפחה של נמש יוצאת לטייל ביערות הכרמל

ביום קיץ חם במיוחד נסעו בני המשפחה של נמש לטייל ביערות הכרמל. אימא של נמש נהגה תמיד לומר שחשוב לשמור על אחדות המשפחה, ולכן ארגנה בכל הזדמנות אירועים משפחתיים ומסיבות. לטיול הצטרפו חתולה משפחתית בשם בטי, האח והאחות התאומים של נמש בשם עמי ותמי, ודודה אחת מצד אמא, שהייתה רזה וממושקפת ואהבה ללבוש שמלות שעשויות מצמר כחול.

כולם ישבו בתוך הטרנטה המשפחתית האדומה והזיעו.

"חם" התלוננה נמש ופתחה חלון.

"סגרי מיד את החלון" אמא של נמש אמרה "הרוח הורסת לי את התסרוקת". היא הייתה זמרת מפורסמת והקפידה על לבוש מסודר והופעה נאותה.

"הנה את על פוסטר", עמי אמר והצביע על אחד מלוחות המודעות של העיר. על לוח המודעות נראתה אמא של נמש כשהיא לבושה בשמלה אדומה וחיוך מזוייף.

"את בכל מקום" תמי אמרה וכולם התבוננו אל הרחוב. על לוחות המודעות והבניינים הודבקו פוסטרים של אמא של נמש בגדלים שונים, בהם היא נראתה מחויכת, מאופרת, ומניפה ידיים אל על.

עכשיו פתח עמי את החלון ואמא של נמש אמרה: "תסגור גם אתה את החלון, תכף ומיד".

"חם ומחניק בתוך המכונית מטילדה" אבא של נמש אמר "אין אוויר וקשה לנשום", הוא פתח כפתור נוסף בחולצה המשובצת שלו, וניגב זיעה מהמצח. אבא של נמש ישב ליד ההגה ונהג באיטיות מרובה, כי הוא היה איש זהיר.

"אולי תיסע מהר יותר? בקצב נסיעה כזה נגיע אולי בעוד שנתיים" התלוננה אמא של נמש.

"אם את מתכוונת להגיד לי איך לנהוג את יכולה לנהוג בעצמך" אבא של נמש אמר ונסע קצת יותר באיטיות ממקודם.

"אולי שיהיה קצת שקט?" ביקשה תמי "אנחנו בטיול, ואני רוצה להאזין לקולות הים והרוחות".

"הים והרוחות?" עמי גיחך "כרגע אני שומע בעיקר טרטורים וצקצוקים של מכוניות".

"יולי, אמרתי לך שאנחנו צריכים מכונית עם מזגן. כל האיפור שלי נמרח" אמא של נמש התלוננה, בחנה את עצמה במראה קטנה, וניקתה בעזרת הציפורן את הרווח שבין שיניה הקדמיות. נמש סתמה את האוזניים. היא שנאה מריבות, וויכוחים, סכסוכים, וחוסר הרמוניה. החתולה בטי טיילה על המושבים ועל הנוסעים במכונית ומידי פעם יללה "מיאו" מתפנק ובכייני. נמש הציצה דרך החלון והביטה בעוברים והשבים שנראו ממהרים מאוד על המדרכות. היה שם איש בברט וחליפה שנתקל בטעות באיזו גברת בהריון.

"חתולה מעצבנת" תמי הוציאה לבטי לשון.

"תפסיקי עם היללות האלה" עמי אמר "אני מנסה לישון", אבל בטי המשיכה ליילל.

"וגם אל תטיילי עלי" עמי הוסיף והעיף את בטי מהרגליים שלו. התאומים כמעט תמיד הסכימו על כל דבר. הם היו קטנים מנמש בשנה אחת, צבע שערם היה כתום, וגם להם, כמו לאמא של נמש היה רווח גדול בין השיניים הקדמיות.

"החתולה בטי לא מעצבנת", אמרה נמש.

האור ברמזור התחלף לאדום. אבא של נמש עצר והביט באנשים שהיו במכוניות סביב. מימינו ישב טיפוס בעל פרצוף רזה וארוך ושביל מסודר בדיוק באמצע הראש, הטיפוס בחן את עצמו במראה הקדמית, עיקם את השפתיים פעם ימינה ופעם שמאלה, וקימט את הגבות. במושב האחורי של מכוניתו ישב כלב בולדוג גדול שהזיל ריר ונהם לעבר החתולה בטי. בטי קמרה את הגב ונהמה גם היא. במכונית משמאל ישבה גברת אחת שצעקה על מישהו בקולי קולות בטלפון הסלולארי. אבא של נמש חזר להציץ באדון שעשה לעצמו פרצופים, וזה כנראה הרגיש במבטים, הוא הסתובב והביט גם הוא בבני המשפחה של נמש, ואז הוא קרא: "הנה הזמרת המפורסמת", וקפץ מהמכונית שלו כדי לבקש חתימה.

"עמי, אמרתי לך לסגור את החלון" אמא של נמש התעצבנה, אבל לפני שמישהו הספיק לזוז האיש תקע את הפרצוף שלו בתוך המכונית ואמר: "את הזמרת המפורסמת נכון? אני מעריץ שלך. מעריץ אלמוני, אבל נאמן! אפשר לקבל חתימה?" הוא הושיט לאמא של נמש דף ועט. אמא של נמש לקחה את הדף ורשמה בחוסר רצון הקדשה:

"למעריץ האלמוני אך הנאמן, בברכה".

"אלה הילדים שלך?" האיש שאל וצבט לנמש בלחי ובלי לחכות לתשובה הוא מיד הוסיף: "איזה חמודים! הם לא כל-כך דומים אחד לשני. זאת מלאה נמשים", הוא המשיך להחזיק בלחי של נמש ולטלטל את הפרצוף שלה מצד לצד.

"אייי! עזוב את הלחי" נמש אמרה אבל האיש המשיך לפטפט, ולקשקש, סיפר שהוא מקפיד להגיע לכל הופעה, ויש לו רק הערה אחת קטנה: הזמרת הולכת תמיד בנעלי עקב גבוהות שגורמות אצלו לחשש כבד- שהיא תיפול. וכל כך שהוא חושש שהיא תיפול, כך שבכל הופעה הוא כמעט מקבל התקפת לב מהמתח והלחץ, אז הוא רוצה לדעת אם במקרה היא תוכל להתחשב. האדון דיבר במהירות ובהתרגשות והלחי של נמש הלכה והאדימה. באותו רגע התקרבה החתולה בטי, ושרטה את האיש בזרועו. "אווו, איייי!!" האיש צעק, וקפץ, והראש שלו נתקע בגג המכונית. "בבקשה" אימא של נמש אמרה והגישה לאדון את ההקדשה. האדון לקח את הדף קפץ מחוץ למכונית וצעק "קיבלתי חתימה מג'וליה רוטרס הזמרת המפורסמת!"

"אבל ג'וליה רוטרס זאת שחקנית. לאמא שלי קוראים פלורה". נמש אמרה בשקט. לאדון זה לא הפריע, הוא המשיך להשתולל ולצעוק והראה לכל האנשים במכוניות הסמוכות את החתימה. האנשים התלהבו, התרגשו ויצאו מהמכוניות מצויידים בעטים וניירות. האור כבר התחלף לירוק אבל לאף אחד זה לא היה אכפת. צלם פפראצי אחד על אופנוע, הגיע במהירות וצילם את אמא של נמש מכל הכיוונים והזוויות, וגם מספר לא מבוטל של מעריצים צילמו. אחרים הקיפו את המכונית האדומה הקטנה, צעקו וביקשו חתימות.

"לסגור את כל החלונות" אבא של נמש אמר "ולנעול דלתות" האנשים הצטופפו סביב המכונית והציצו לתוכה. מספר אנשים הצמידו ומרחו את הפרצופים שלהם על החלונות, ואחרים רקדו ושרו להיטים של אמא של נמש.

"נחמד מאוד פלורה. אמרתי לך ללבוש את הפאה ואת משקפי השמש". אבא של נמש מחה זיעה מהמצח. במכונית כבר היה חם מאוד והיה קשה לנשום.

"אני פותחת חלון לפני שנמות", נמש קראה.

"בשום אופן לא" אמא של נמש התנשפה. היא חיטטה בתיק העור הבורדו שלה, שלפה מתוכו פאה ומשקפי שמש ענקיות ושחורות והרכיבה אותן על קצה האף.

"אני פותחת חלון!" נמש קראה.

"לא ולא" עמי ותמי קראו בבת אחת.

"אתם לא חייבים להיות תמיד נגדי" נמש אמרה בדיוק כשאיש אחד הצליח לפתוח את חלון המכונית.

"שלום לכולם" הוא תקע את הראש בחלון, בטי ניצלה את ההזדמנות וקפצה החוצה. "בטי ברחה" נמש צעקה וקפצה אחרי בטי מהמכונית. בטי רצה ברחוב, ונמש אחריה.

"הנה הבת של הזמרת המפורסמת" כמה אנשים צעקו ורצו אחרי נמש, אבל רובם המשיכו להצטופף סביב המכונית של הזמרת המפורסמת. צלם הפפראצי המשיך לצלם בהתלהבות ודחף את כל מי שהפריע לו. הוא חשב שבמערכת העיתון יחשבו שזה סקופ נהדר: הזמרת המפורסמת עם פאה פרועה ומשקפיים משונות. בטי ונמש נעלמו בפינת הרחוב.