פרק שמיני
אל סמטת פחי הזבל
נכנס איש גוץ וממושקף,
הוא נתקל באחד המכסים של הפחים,
נפל, נשמע
קול חבטה והאיש אמר:
“טרילילי",
והתרומם. זה
היה זרח. זקן נוסף
שהתפלל גם הוא בבית הכנסת של יוהן ואלימלך.
זרח החזיק בידו שקית גדולה של זבל.
הוא פתח את אחד הפחים וחתולה קפצה
מתוכו. זרח נבהל,
נסוג לאחור ואמר:
“טרילילי".
לאדון בעל הקול
הצרוד נמאס מה"טרילילי".
הוא סימן משהו לשאר האדונים ואז תפס
את זרח בצווארון ושאר האדונים הקיפו אותו.
“הצילו" צעק
זרח בבהלה. “התקפת
חייזרים". ומלמל:
“תמיד ידעתי שלעת
זקנה יתקיפו אותי חייזרים".
"אני
נראה לך חייזר?”
האדון בעל הקול שאל וקירב את הפרצוף
שלו לזה של זרח.
"החייזרים
לידיעתך דומים לנו כמעט בכל"
זרח אמר, “אני
מבין בחלל ואסטרונאוטיקה,
וחבר באגודת חובבי מדע בדיוני.
ואם יורשה לי להציץ מתחת לכובע שלך
בוודאי יתגלה שאתה מסתיר שם קרניים קטנות.
קרניים בצבע ירוק.
ואולי ירוק בהיר".
"אולי",
האדון בעל הקול הצרוד אמר,
“אבל לפני שאני מסיר את הכובע,
יש לי שאלה קטנה:
אולי במקרה ראית את יוהן ואלימלך?”
"יוהן
ואלימלך? הם נסעו
בכיוון ההרים. אולי
לפיקניק. למרות
שמוזר לנסוע בלילה לפיקניק,
מצד שני..”
האדונים כבר לא
שמעו את הצד השני.
האדון בעל הקול הצרוד הסיר את הכובע.
“ובכן, ערב
טוב". הוא אמר
והסתלק. ובפינה
שמעבר לסמטה נעלמו גם שאר האדונים.
אלימלך התעורר
ראשון. זבוב אחד
ישב לו על האף ומפעם לפעם התעופף ליד האוזן
שלו ונשמע: “בזזזז".
אלימלך קפץ והתיישב.
הוא הסתכל סביב וגילה מספר לא מבוטל
של זבובים שהתעופפו לתומם בתוך האוהל
והשמיעו קולות דומים.
“הקשיבו כולכם",
קרא אלימלך "אני
מציב אולטימטום. יש
לכם שתי דקות להסתלק,
אחרת אני לא אחראי לגורלכם!”.
הוא ספר עד שתיים ואז קפץ מצד לצד
וניסה למחוץ את הזבובים.
מהקפיצות והמחיאות גם יוהן התעורר.
"אתה
רוקד?” הוא שאל
את אלימלך שבדיוק מעך זבוב שנחת על הלחי
של יוהן. יוהן
החזיר מיד לאלימלך סטירת לחי מצלצלת.
מהאוהל נשמעו רטינות וצעקות.
מהרעש התעורר
ראשון סבא שלופציק,
ואחריו התעוררו כולם.
"אתה
עוזר או שאתה לא עוזר?”
יוהן שאל את אלימלך והתחיל לקפל את
האוהל. הם העמיסו
שתי שמיכות פלנל משובצות ומגולגלות,
בקבוק מים שקוף,
מזרנים, ושתי
פיג'מות מפוספסות
על המכונית ויצאו לדרך.
בעקבותיהם נסעה המכונית של סבא
שלופציק.
הכביש
התפתל בתוך יער. הגברת
גוטמן ישבה ליד החלון והעירה הערות בסגנון:
“מענין לאן הם נוסעים"
וגם "איזה
מן דבר זה לנסוע אחרי מישהו מבלי לדעת
לאן", והוסיפה:
“אי הודאות הוא אחד המצבים הבלתי
נסבלים" ואמרה:
“היער גורם לי לחוש קלסטרופוביה”
ואז היא נופפה על עצמה בעזרת חתיכת קרטון
מלוכלכת שהיא מצאה על רצפת המכונית.
יוהן
נהג, ואלימלך
הוציא מסרק פלסטיק קטן בצבע ורוד,
התבונן בעצמו במראה הצדדית והסתרק.
פעם שביל באמצע,
ופעם שביל בצד.
ואז הוא הסתכל בתימהון במכונית שנשקפה
אליו מתוך המראה,
כיווץ את הגבות ואמר:
“נדמה לי ששלופציק נוסע אחרינו".
"כנראה
פאטה מורגנה" יוהן
אמר והמשיך להסתכל על הכביש.
“מה פתאום ששלופציק ייסע פה?”
אלימלך
הציץ שוב במראה. “ואני
אומר לך שאני רואה אותו נוסע מאחורינו".
"ואני
אומר לך שאתה מקשקש".
"אז
מי נוסע אחרינו?”
אלימלך התעניין.
"אשתך
השישית", יוהן
אמר, “זאת שהייתה
גבוהה ממך בראש ובכל זאת התעקשה ללכת על
עקב גבוה".
אלימלך
שוב הציץ במראה ובדיוק באותו רגע סבתא
ציפורה הוציאה את הראש דרך החלון וסידרה
לעצמה את המטפחת מול המראה הצדדית.
"והנה
גם ציפורה!” קרא
אלימלך.
"”רק
כדי להראות לך שאתה טועה ושיש לך דמיון
פרוע", יוהן
קרא ולחץ בבת אחת ובכל הכוח על הבלם.
סבא
שלופציק לא הספיק לבלום,
אירעה התנגשות,
והמכונית שלו התקמטה.
הפנסים הקדמיים נשברו והפגוש התעקם.
סבא שלופציק יצא נרגש וזועם מהמכונית,
הוא פתח את הדלת של יוהן וקרא:
“אתה תשלם על זה ביוקר.
עצירה פתאומית באמצע הכביש!
אני שולל ממך את רישיון הנהיגה!”
"שלפוציק",
יוהן קרא "מה
אתה עושה כאן? ואיך
מצאת אותנו?”
"טיפש
מטופש" סבא
שלופציק צעק. “תפסיק
לצעוק" צעק
אלימלך "אתה
מקמט לי את השערות הקטנות של עור התוף.
אתם רוצים להפוך אותי לבעל מום לגמרי?”
הוא קפץ והתרגז.
נשמע
טרטור. מעבר לפינה
הופיע מכונית שבמקום צבע הודפו עליה
עיתונים: כותרות
ראשיות, כתבות
ועמודים אחוריים.
בתוכה, זיהה
רודי מיד, ישבו
האדונים בחליפות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה