פרק רביעי
הסירה הקטנה התנודדה על המים והאדון שעמד בתוכה נופף בצעיף אדום. אלימלך ויוהן נופפו בחזרה נפנופים עזים בתנועות רחבות. הסירה הלכה והתקרבה אל החוף, וכשהייתה סמוך מאוד אל החולות, הפשילו אלימלך ויוהן את שולי המכנסיים, ונכנסו עם הארגז אל המים. לאלימלך היו רגלים רזות עם שערות לבנות. של יוהן היו חלקות וקצת שמנמנות.
רודי הסתתר מאחורי תלולית חול והשקיף על המתרחש. “זה לא בריא לכפות הרגליים שלי להיות בתוך המים", אלימלך התלונן, “אני עלול לחטוף דיזנטריה. שמעתי שמי ביוב מוזרמים אל הים התיכון וזה מתכון בטוח למחלות"
התוכי שישב על הכתף של אלימלך ניקר לו את השערות. יוהן העלה טבעות עשן מהמקטרת שלו ושתק. הים התחיל להיות רוגש. גלים התנפצו אל החוף, ואלימלך ויוהן פלסו להם דרך בתוך הגלים. האדון בחליפה הכהה העלה את הארגז אל תוך הסירה. אלימלך קפץ פנימה, אבל יוהן התקשה לעלות. הוא נתלה כשרגל אחת שלו בתוך הסירה, והאחרת במים. אלימלך הושיט לו יד, אבל יוהן איבד את שיווי המשקל, הוא גם היה כבד יותר, ושניהם נפלו לתוך המים. התוכי התעופף מהכתף של יוהן וחג במעגלים מעל הסירה.
"טיפש מטופש" זעם אלימלך "תראה מה עשית".
"טיפש מטופש" קרא התוכי.
על החוף, מתחת לשמשיה, נמנמה סבתא ציפורה על מגבת שהייתה פרוסה על החול. הגברת גוטמן ובתה שחו להנאתן בתוך המים, וסבא שלופציק החזיק טרנזיסטור שחור ורועש, וכיוון את התחנות.
"שקט" אמרה סבתא ציפורה "מספיק עם הרעש הזה. אני מנסה לישון".
"אני מעוניין לשמוע חדשות" אמר סבא שלופציק והגביר עוד יותר את הטרנזיסטור "אדם צריך להיות מעודכן במה שקורה סביבו, אחרת אובד עליו הקלח".
"יוצמח, תכבה את הטרנזיסטור", סבתא ציפורה ביקשה שוב.
"והרי החדשות" הקריין הודיע בקול עמוק ורדיופוני, וסיפר על רשת ריגול שהתגלתה במזרח התיכון. סבא שלופציק הצמיד את הטרנזיסטור אל אוזנו והקשיב בריכוז רב.
"יוצמח", סבתא ציפורה אמרה והתיישבה על המגבת "אתה מפריע להרמוניה. אין שום צורך לשמוע קולות חשמליים ואלקטרוניים כשנמצאים בחיק הטבע"
"שה!” סבא שלופציק אמר, “את מפריעה לי לשמוע את הידיעות". התפתח ויכוח סועד, וסבא שלופציק וסבתא דיברו אחד אל השניה בקולות רמים ונופפו בידיים.
בינתיים כבר עמדו יוהן ואלימלך שוב בתוך הסירה, שינהם רטובים מכף רגל ועד ראש ונוטפים מים. האדון בחליפה הכהה הרים שק ושפך את תכולתו אל תוך הארגז. “וזה הכל על פי הסיכום בנינו", הוא אמר וסגר את הארגז.
"אנחנו מודים לך מאוד" יוהן קד קידה ולחץ לאדון בחליפה את היד. “אל תרטיב אותי" התרגז אלימלך, אף על פי שהיה רטוב ממילא.
אלימלך ויוהן ירדו מהסירה בחזרה אל המים, האדון הוריד אליהם את הארגז, והם צעדו בחזרה אל החוף.
"אני רוצה לנוח. כבר לי ואני מפחד שתשבר לי איזו עצם" אמר אלימלך.
"אם תעצור אני אברח עם הארגז" איים יוהן והם צעדו את שארית הדרך בשתיקה, עד שהגיעו אל החוף, וצעדו הישר אל תלולית החול שמאחוריה הסתתר רודי. הלב של רודי דפק בחזקה, הוא ראה את הרגליים של יוהן ואלימלך ממש מקרוב, וחשב שהוא עומד להתגלות, אלא שאז נשמעה צעקה.
זו היתה הגברת גוטמן שנתקלה במדוזה. היא צרחה: “אני טובעת" ונופפה בידיים, והוסיפה: “הכתובת הייתה על הקיר, זה בדיוק מה שאמרה מגדת העתידות" וצעקה: “הצילו, הושיעו נא".
סבתא ציפורה וסבא שלופציק שהיו עסוקים עדין בצעקות, בנפנופי ידיים וחטפו את הטרנזיסטור זה לזו, לא שמו לב למצוקה של הגברת גוטמן, אבל אלימלך ויוהן שהיו בעלי שמיעה מחודדת ונימוסים מצוינים שמעו, הם עזבו את הארגז וקפצו אל המים כדי להושיע את הגברת.
"אל דאגה, אנחנו כבר מגיעים" צעק יוהן ורץ בתוך הגלים.
"אתה משפריץ לי מי מלח לתוך העיניים" התלונן אלימלך "זה גורם נזק בלתי הפיך. תרוץ יותר בזהירות".
הם הגיעו אל הגברת ותפסו אותה בזרועות.
"ראיתי מדוזה" הגברת גוטמן התנשפה.
"מדוזה?” אלימלך נלחץ ועזב את הזרוע של הגברת. "חיה מסוכנת בהחלט" הוא ציין, “חיה שדומה לשקית! איפה היא?”
"אני לא יודעת. נדמה לי שהיא שחתה לשם" אמרה הגברת גוטמן והצביע אל הגלים והאופק שהיו מאחוריה.
"לשם? אני מבין.” אמר אלימלך "כלומר לקפריסין. אין מה לדאוג. זו מדוזה קפריסאית שכנראה התבלבלה בדרך".
רודי ניצל את ההזדמנות וזחל לעבר הארגז. הוא התחבא מאחוריו, פתח אותו בזהירות והציץ פנימה. הארגז היה מלא חתיכות זהב קטנות. קטנטנות. רודי רשם לעצמו בפנקס: “יוהן ואלימלך סוחרים בזהב. עלי לבדוק מה הם עושים אתו, ולצורך מה. עלי גם לבדוק אם יש להם קשרים עם גברת שברגל אחת יש לה רק ארבע אצבעות. הייתי מעוניין גם לדעת אם המכשיר שמשדר אל מעבר לאוקיינוס נמצא ברשותם, ו..” הוא רצה להוסיף עוד משהו אלא שבקרבת מקום נשמעו רחשים והתלחשויות ורודי זינק והתחבא מאחורי חבית חלודה שעמדה בקרבת מקום. כשהוא הציץ שוב אל תלולית החול, הארגז נעלם.
בתוך המים, בין הגלים, עזרו יוהן ואלימלך לגברת גוטמן לצאת מהמים, הם אחזו כל אחת בזרועה אחת שלה והגברת קראה: “הושיעו. אני מתעלפת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה